מחבר: נעה

הפוסט הזה היה צריך להיכתב מזמן, כלפחות שנה… אבל הוא נדחה ונדחה ונדחה והופ הגענו לשבועות והגיע הזמן שהוא יכתב. ראשית התנצלות, הבלוג סובל מהזנחה

איפה שהוא בבית של ההורים שלי מונח שיר שכתבתי כילדה. הוא מדבר על פרחים נובלים ומאבק לחיים. את השיר כתבתי לסרן ניר פורז וסמל נחשון

טוב, לא בדיוק כותרת שכדאי לתת לפוסט שקשור לאוכל, אבל בראוניס, זה סוג של מחלה. כשמוצאים את המתכון הטעים והמתאים, אי אפשר להפסיק להכין אותם…

"אנחנו הולכים למשפחת ק' לארוחת צהריים בשבת ואת מכינה קינוח, ואל תשכחי שזה חייב להיות ללא גלוטן". ככה התחילה שיחה שלי עם אמא שלי. לפני

תקופה עמוסה מאוד עוברת עלי. קורים לי הרבה דברים מעניינים בעבודה, בחודש הבא אני מתחילה (גם) את העבודה על תערוכת מבשלים, והשינויים לא מפסיקים לקרות.