ט"ו בשבט שוב הגיע – הפעם לאילנות יש סיבה לחגוג!
הפיסקה הקרובה אולי תקרא שיווקית, אבל היא לא. לא קיבלתי שום טובת הנאה בכדי לכתוב אותה וגם לא התבקשתי לכתוב אותה אבל, כן יש לי
הפיסקה הקרובה אולי תקרא שיווקית, אבל היא לא. לא קיבלתי שום טובת הנאה בכדי לכתוב אותה וגם לא התבקשתי לכתוב אותה אבל, כן יש לי
ראש השנה. זמן למשפחה, חברים, מחשבות, סיכומים וקבלת החלטות. תקופה שהיא לרוב לא קלה, לפחות לא בשבילי. השנה הזו הייתה מלאה בשינויים. חלקם חיוביים יותר,
הפוסט הזה היה צריך להיכתב מזמן, כלפחות שנה… אבל הוא נדחה ונדחה ונדחה והופ הגענו לשבועות והגיע הזמן שהוא יכתב. ראשית התנצלות, הבלוג סובל מהזנחה
ראש השנה הוא זמן מצויין לסיכומים אישים. בדומה לתקופה שלפני היום הולדת. בכמעט שנתיים האחרונות עברתי הרבה מאוד שינויים ולמדתי המון על עצמי. גם מהדברים
פסח הוא לא חג שאני אוהבת. כנראה זה משהו בהגבלות של החג שמונע ממני להתחבר אליו. הפסח הזה התארחנו אצל דודה שלי. כצפוי, מלאכת הכנת